בישראל, היחסים בין הכנסת לבין המגזר העסקי הם מורכבים ובעלי השפעה עמוקה על הכלכלה והחברה, כי בעלי עסקים קטנים ובינוניים שמהווים את עמוד השדרה של הכלכלה הישראלית מושפעים באופן ישיר מהחלטות שמוחלטות בכנסת. לפי נתוני רשות המיסים, עסקים קטנים ובינוניים הם רוב העסקים במשק הישראלי, והם מעסיקים יותר מחצי מהעובדים במגזר העסקי. אז, מהי מערכת היחסים המיוחדת הזו, מהם האתגרים וההזדמנויות שהיא מציבה ואיך בעלי עסקים יכולים להשפיע ולהיות מושפעים מהחלטות המחוקקים? המשיכו לקרוא!
חקיקה עסקית – איך היא משפיעה עליכם?
כל בעל עסק בישראל מכיר את זה שפתאום מתפרסמת חקיקה חדשה שמשנה את כללי המשחק. לפעמים, זהו שינוי במס, לפעמים תקנה חדשה בנושא העסקת עובדים או אולי הקלות לעסקים קטנים, ומי שמחליט על כל אלה הם חברי הכנסת במסגרת עבודתם השוטפת. חשוב להבין שהכנסת, באמצעות 12 הוועדות הקבועות שלה, מחליטה החלטות שמשפיעות ישירות על איך שאתם מנהלים את העסק שלכם. ועדת הכספים, ועדת הכלכלה, ועדת העבודה והרווחה, כולן עוסקות בנושאים שנוגעים ישירות לחיי היומיום ולניהול של העסק שלכם.
הלובי העסקי – כוח משמעותי בכנסת
אחת הדרכים המרכזיות שבהן המגזר העסקי משפיע על הכנסת היא באמצעות לוביסטים. אלה אנשי מקצוע שתפקידם לייצג אינטרסים של קבוצות שונות בפני מחליטי ההחלטות. לפי הנתונים, בכנסת ישראל רשומים כיום למעלה מ-120 לוביסטים ונציגי אינטרסים, ורבים מהם מייצגים אינטרסים של גופים עסקיים. הלוביסטים נוכחים בדיונים בוועדות, מקיימים פגישות עם חברי כנסת ומנסים להשפיע על תהליכי החקיקה, והם כלי חשוב במיוחד לארגונים גדולים שלא תמיד נגיש לבעלי עסקים קטנים. זוהי בדיוק הסיבה שיותר ויותר בעלי עסקים קטנים מתאגדים בארגונים כמו להב (לשכת ארגוני העצמאים והעסקים בישראל) כדי ליצור כוח משותף.
חברי כנסת שבאים מהמגזר העסקי
בשנים האחרונות, יותר ויותר חברי כנסת מגיעים בעצמם מרקע עסקי, ובכנסת ה-25, לדוגמה, יושבים מספר חברי כנסת שהקימו או ניהלו עסקים לפני שנכנסו לפוליטיקה. הניסיון העסקי שלהם מביא פרספקטיבה ייחודית לדיונים בכנסת. לפעמים, כשמסתכלים על משרות דרושים בכנסת ורואים את הדרישות והכישורים הנדרשים מעובדי הכנסת ומהיועצים הפרלמנטריים, אפשר להבין איך הידע והניסיון מהעולם העסקי יכולים להיות יתרון משמעותי גם בעבודה הפרלמנטרית.
ועדות הכנסת וההשפעה על עסקים קטנים
הכנסת פועלת באמצעות ועדות שונות, וכמה מהן משפיעות במיוחד על בעלי עסקים, והן:
- ועדת הכלכלה: דנה בנושאים כמו רגולציה, תחרות, הגנת הצרכן ועוד, והיא מטפלת גם בחקיקה בתחום התקשורת, התחבורה והאנרגיה.
- ועדת הכספים: עוסקת בתקציב המדינה, מיסוי ומדיניות כלכלית, ןהיא מאשרת העברות תקציביות ודנה בנושאי בנקאות וביטוח.
- ועדת העבודה, הרווחה והבריאות: דנה בזכויות עובדים, פנסיה, תנאי העסקה וגם בנושאי בריאות ורווחה.
כבעלי עסק, כדאי לכם לעקוב אחרי הדיונים בוועדות אלה, ואתם יכולים לצפות בהם בשידור חי באתר הכנסת, ובמקרים מסוימים אפילו להשתתף בדיונים לאחר תיאום מראש ולהביע את דעתכם.
איך בעלי עסקים יכולים להשפיע?
אז, מה אפשר לעשות כדי להשפיע על ההחלטות בכנסת? הינה כמה דרכים מעשיות:
- התאגדות: הצטרפו לארגון כמו להב, איגוד לשכות המסחר, התאחדות התעשיינים או שדולה שמייצגת את האינטרסים של העסק שלכם, ויחד הקול שלכם יהיה חזק יותר.
- קשר ישיר: צרו קשר עם חברי כנסת, במיוחד אלה שחברים בוועדות הרלוונטיות לתחום העסק שלכם. ניתן לפנות אליהם דרך הדואר האלקטרוני הרשמי או דרך הלשכות שלהם.
- השתתפות בדיונים: ועדות הכנסת מזמינות לעיתים נציגי ציבור להשתתף בדיונים. על פי תקנון הכנסת, יו"ר ועדה רשאי להזמין כל אדם להופיע בפני הוועדה, כך שזוהי הזדמנות מצוינת להשמיע את הקול שלכם.
- מעקב ועדכון: התעדכנו בחקיקה חדשה שעשויה להשפיע על העסק שלכם דרך אתר הכנסת (www.knesset.gov.il) שמפרסם את כל הצעות החוק, פרוטוקולים של דיונים ולוח זמנים של הוועדות. ידע הוא כוח.
מקרי בוחן: כשחקיקה משנה את המשחק
כדי שיהיה קל יותר להבין את ההשפעה של החלטות הכנסת על עסקים, הינה כמה דוגמאות מהשנים האחרונות:
- חוק המזון (חוק קידום התחרות בענף המזון, התשע"ד-2014): הוא נועד להגביר את התחרות בענף ולהוריד מחירים, והוא הסדיר את היחסים בין ספקים לקמעונאים והשפיע באופן משמעותי על רשתות שיווק וספקים.
- חוק שירותי תשלום, התשע"ט-2019: הוא החליף את חוק כרטיסי חיוב הישן והסדיר את השימוש באמצעי תשלום דיגיטליים והשפיע על איך עסקים מקבלים תשלומים מלקוחות.
- חוק העסקת עובדים באמצעות קבלני כוח אדם (תיקון מס' 10), התשע"ט-2018: הוא הגביל את משך ההעסקה דרך קבלני כוח אדם והשפיע על איך עסקים רבים מעסיקים עובדים.
בכל אחד מהמקרים האלה, היו בעלי עסקים שהשכילו להיערך מראש לשינויים, ואחרים שהופתעו ונאלצו להסתגל בדיעבד.
חוסר איזון בייצוג
אחד האתגרים המרכזיים הוא שלעיתים קרובות, עסקים גדולים מיוצגים טוב יותר בכנסת מאשר עסקים קטנים ובינוניים. לחברות גדולות יש משאבים לשכור לוביסטים ולהשפיע על תהליכי חקיקה, בעוד שלעסקים קטנים אין תמיד את היכולת הזו. כיום, רוב מפעילות הלוביסטים בכנסת מתבצעת בשביל תאגידים גדולים וארגונים בעלי אמצעים, ורק חלק קטן בשביל ארגונים אזרחיים וקבוצות קטנות יותר. כך, נוצר מצב שבו חקיקה יכולה לפעמים להיות מוטה לטובת האינטרסים של העסקים הגדולים, ולכן ההתאגדות והשמעת הקול של בעלי עסקים קטנים הופכת להיות חשובה כפליים.
לסיכום
הקשר בין חברי הכנסת לבעלי עסקים הוא מערכת יחסים דו כיוונית. מצד אחד, החלטות שמוחלטות בכנסת משפיעות באופן ישיר על איך שבעלי עסקים מנהלים את העסקים שלהם. מצד שני, יש להם את היכולת להשפיע על תהליכי החלטת ההחלטות. ככל שתהיו מעורבים יותר, מודעים יותר למה שקורה בכנסת ופעילים יותר בהשמעת הקול שלכם, כך תוכלו להבטיח שהאינטרסים של העסק שלכם ושל המגזר העסקי בכלל יקבלו את תשומת הלב הראויה מהמחוקקים. זכרו שהכנסת היא הבית של כולם, והקול שלכם חשוב לא פחות מכל קול אחר.
